#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. - ד. ה: האם אפשר לאכול משחיטת כותי ומדוע?<p dir=""rtl"">[ומה הדין מצת כותי?]</p>"	"למ&quot;ד כותים גרי אריות: ודאי שאין לאכול משחיטתן וכן סבר רב אשי.<p dir=""rtl"">למ&quot;ד גרי אמת הם: אם עומד ורואהו - כשר. אם לא ראה ששחט - לת&quot;ק דסבר [כל דכתיבא סמכינן עליהו ולכן מצת כותי מותרת ויוצאים בה יד&quot;ח, אבל] כל דלא כתיבא לא סמכינן עליהו, אסור לאכול שמא שהה או החליד וכד' דלא כתיבן, לרשב&quot;ג דאומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל אף במה דלא כתיבא, אם נותן לו כזית ואכלו מותר לאכול משחיטתו, ואם לאו אסור לאכול שאינם מקפידים על &quot;לפני עור לא תתן מכשול&quot; [ודעת ר&quot;א שאין סומכים עליהם אף בדכתיבא ואחזוק ולכן מצת כותי אסורה].</p><p dir=""rtl"">ר&quot;מ גזר על שחיטתן אפ' ישראל עומד ע&quot;ג כיון שמצאו שעבדו לדמות יונה בהר גריזים, ור&quot;מ לטעמיה דחיש למיעוטא גזר רובא אטו מיעוטא, וכן סברו ר&quot;ג (בנו של רבי) ובית דינו וגם גזרו. בזמנם לא קיבלו מהם, אבל אח&quot;כ בימי רבי אמי ורבי אסי שוב גזרו עליהם שיהיו כגוים גמורים היינו לשחיטה ויין נסך וכן שאינם יכולים לבטל ולתת רשות בשבת. </p>"	חולין ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: 1 בפי' המשנה הכל שוחטין וכו' מדוע כל אמורא לא אמר כפי' חברו (רבה בר עולא - טמא, אביי - כותי, רבא - כותי, רב אשי - מומר, רבינא בתרי לישני - מומחין ומוחזקין)?	"כאביי רבא ורב אשי - רבינא ורבה בר עולא לא אמרו שנשארו בקושיא מהו וכולם ששחטו ואחרים רואים אותם.<p dir=""rtl"">כרבה בר עולא - כולם לא אמרו דסברו שהמשנה בקדשים עיקר, וכאן אם תאמר שבא לחדש שטמא שוחט חולין שנעשו על טהרת הקודש לכתחילה אף שהם כקודש, הם ס&quot;ל שחולין שנעשו על טהרת קודש אינו כקודש.</p><p dir=""rtl"">כרבינא - ללשנא שחשש לכתחילה שאינו מומחה, כולם סברו רוב מצוין אצל שחיטה מומחים הם. להך לישנא שהצריך מוחזקים, כולם לא חששו לעלופי.</p><p dir=""rtl"">רבא לא אמר כאביי כמו שהקשה עליו מיין נסך שסומכים על יוצא ונכנס, ואביי אמר שאין לדמות שכאן הוא נוגע בבהמה ואינו חושש כל כך.</p><p dir=""rtl"">רב אשי לא אמר כאביי ורבא - סבר כותים גרי אריות הם ושחיטתם פסולה בכל ענין.</p><p dir=""rtl"">אביי לא אמר כרב אשי דסבר שאין להכשיר שחיטת מומר אוכל נבלות, רבה ה&quot;נ יכול לפרש כרב אשי שהרי הוא זה שהכשיר מומר, אלא לדבריו דאביי קאמר. </p>"	חולין ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: 2 שחיטת כותי (למ&quot;ד שאינם כגוים) האם מועיל שהישראל יוצא ונכנס ומדוע?	"רבא אמר שמועיל כמו ביין נסך, ואביי אמר שלא יועיל ואינו דומה ליין נסך ששם אינו נוגע ביין וכאן נוגע בבהמה. <p dir=""rtl"">נחלקו בדיוק הברייתא 'שחיטת כותי מותרת, במה דברים אמורים כשישראל עומד על גביו, אבל בא ומצאו ששחט...' אביי דייק מרישא דוקא עומד על גביו ולא יוצא ונכנס, רבא דייק מסיפא דוקא בא ומצאו ששחוט.</p>"	חולין ג:		
